תוכן

קלו) ועתה נבאר, ענין הז"א עצמו, שכבר ביארנו שכל עיקרו מהם שש קצוות לבד, מחסד עד יסוד. וכבר ידעת, כי המלכות חצי מדת הז"א. וכן הז"א, הוא חצי שיעור דאימא. כי מן הת"ת של אימא דבינה, שם מתחיל הזעיר. נמצא, כי אורך נה"י של אימא דבינה, הם שיעור מדת נה"י חג"ת דז"א. מחצה על מחצה והנה"י דבינה שהם ג', הם מתלבשים בתוך ו' דז"א, ואז הם שנים יחד. נמצא כי אורך חסד דנצח של הז"א, שם תלת פרקין דנצח דאימא דבינה. ובאורך גבורה דהוד דז"א, מתלבשים שם ג' פרקין של הוד דבינה ות"ת ויסוד, מתלבשים שם שני פרקין של יסוד דאימא. ונמצא מכל זה, כי החסד והנצח דז"א נעשו ג' בחי', ובתוכם ג' פרקין דנצח דבינה, והוא, כי מחסד ונצח דזעיר, שהיו תחלה שני ספירות, עתה נסתלקו אל ג' ספירות, א' מהם נקרא חכמה, וחלק השני נקרא חסד, וחלק הג' נקרא נצח. וכן היא בגבורה והוד דז"א, שנעשה הראשון נקרא בינה, והשני גבורה, והג' הוד. אך הת"ת ויסוד, נשארו בו שני בחי' לבד, לפי שגם ביסוד לא היו רק שני בחינות כמו שנבאר בע"ה. אך החידוש שנתחדש עתה הוא, כי תחלה היו הת"ת ויסוד, ועתה היו דעת ות"ת. לפי שכמו שלשה פרקין עלאין דח"ג, נתעלו בסוד חכמה ובינה, גם הת"ת נתעלה שם בסוד הדעת. וכמו שג' פרקים אמצעיים היו בסוד ח"ג, גם היסוד נתעלה בסוד ת"ת. אך ששני פרקין תתאין שהם נצח הוד, לא יש להם עדיין יסוד, כמו שאבאר בסוד קונה הכל. ונמצא, כי מג' בחינות אמצעיים דה"ג דזעיר, נתהוו לג' חללי דגולגלתא דז"א, שבהם נתלבשו שני פרקין עלאין דנה"י דבינה עם המוחין, ולכן אלו השנים בחו"ג נקרא חכמה ובינה, ומן הת"ת דזעיר נעשו חלל דגולגלתא, ובו נתלבש פרק ראשון דיסוד דבינה, עם המוחין, ונקרא דעת.